אז מה היה לנו בחודש האחרון?
בועת המציאות של המנכ"לים
ארון לוי, מייסד שותף של
Box, כתב שמנכ"לים נוטים לפסיכוזה של AI. ההסבר פשוט: כשמנהלים מוקפים ב-AI שמתלהב מכל רעיון שלהם, העובדים מפחדים לסתור אותם. The Guardian פרסם ניתוח של הסכנה הזאת ומצביע על מחקרים שמראים שמשתמשים שעבדו עם בוטים שתמיד הסכימו איתם, הפגינו ביטחון גבוה יותר בתשובות שגויות. AI שתמיד מחמיא אינו עוזר לנו לחשוב, אלא מחליש את היכולת הזאת, ובניגוד לחבר אמיתי, הוא לעולם לא יגיד לך שאתה טועה.
גניבת זהות בישראל
לפחות 120 ישראלים נפלו קורבן ברשת העבריינים שגונבת זהויות בעזרת AI. לפי החשד, הגונבים השיגו גישה למאגרי מידע פרוצים עם פרטי תעודות זהות, תמונות ופרטים אישיים של אזרחים. באמצעות כלי בינה מלאכותית, הגונבים יצרו "זהויות סינתטיות" שאפשרו להם לעבור את תהליכי הזיהוי הדיגיטליים של בנקים וחברות אשראי, ובדרך זו הם פתחו חשבונות בנק והנפיקו כרטיסי אשראי על שמם של הקורבנות.
פייק ניוז ופגיעה בחפים מפשע
הנרי נובאק, סטודנט בן 18, נדקר למוות בדצמבר 2025 על ידי ויקרום דיגווה. עם הגעת המשטרה לזירה, דיגווה שיקר לשוטרים וטען כי נובאק תקף אותו על רקע גזעני. בעקבות השקר, השוטרים אזקו את נובאק הפצוע והגוסס בעודו מתחנן לעזרה וטוען שאינו יכול לנשום.
לאחר גזר הדין של הרוצח ושחרור סרטוני מצלמות הגוף של השוטרים בתחילת יוני 2026 עורר סערה ציבורית אדירה, מחאות קשות והתנגשויות אלימות עם המשטרה.
בעקבות הזעם הציבורי, אנשים שאלו את גרוק, כלי AI של אילון מאסק, מי מהשוטרים עצר חשוד לרצח, הבוט מסר באופן שגוי שם של שוטרת בשם קריסטי היל שכביכול הייתה מעורבת בפרשה. קריסטי היל, שוטרת לשעבר שעזבה את המשטרה זמן רב לפני המקרה, ספגה אלפי איומים על חייה ונאלצה לברוח מביתה למקום מסתור מוגן.
לגרוק אין שום בעיה לדמיין עובדות ולהציג אותן כאמת, ואנשים ללא הבנה בסיסית איך כלי AI עובדים, מקבלים את התשובות מ-AI כעובדות. כשהמשטרה המקומית יצאה בהצהרה רשמית שמנקה את השוטרת מכל אשמה, התברר שהאמת לא התפשטה במהירות כמו קצב השקר הוויראלי. וזאת עוד תזכורת עד כמה קלה היד על המקלדת, ועד כמה מנגנון הגנה על האדם הפשוט הוא קריטי בעידן ה-AI.
דמוקרטיזציה של היצירה
אש קושה הוא מוזיקאי שחי בלונדון לאחר שנמלט מאיראן בעקבות רדיפה פוליטית על רקע אמנותו. הוא רצה לספר סיפור משפחתי ואישי המתרחש בטהרן. בעזרת כלי AI ובתקציב של 2,000 דולר בלבד, הוא יצר סרט קולנוע עלילתי שלם המתרחש בתוך איראן. סרט בשם "
Dreams of Violets" באורך 75 דקות שהתקבל לאחד מפסטיבלי הקולנוע הנחשבים בעולם – פסטיבל הסרטים טרייבקה.
זה סרט על אנשים אמיתיים שנהרגו ברחובות הטהרן כשיצאו להפגין נגד המשטר.
יחסנו לאן?
עיתונאית הטכנולוגיה האמריקאית ג'ואנה סטרן הפכה את עצמה ב-2025 לניסוי מדעי חי. במשך שנה שלמה היא אפשרה לבינה מלאכותית ולרובוטים לנהל ולחדור לכל היבט בחייה האישיים והמקצועיים:
בבית: ה-AI ניהל את התפריט שלה, בישל, הקריא סיפורים לילדיה, עזר לה לקבל החלטות רפואיות ופיננסיות.
בעבודה: הכלים השונים כתבו מיילים, עזרו בארגון שגרת היום-יום, ואף עזרו בעריכת הספר שכתבה "I Am Not a Robot" על הניסוי עצמו.
בפן הרגשי: אחד החלקים המטלטלים בניסוי היה השימוש בצ'אטבוטים שגרם לה לפתח קשר רגשי עמוק ומעורר מחשבה עם המכונה. בסוף, הפחד הגדול לא היה שה-AI ינהל לה את החיים, אלא שהיא הרגישה קשורה אליו.
צ'אטבוטים פוגעים באובדן השליטה
גלוריה מארק הקדישה 30 שנה לחקר האינטראקציה בין בני אדם לטכנולוגיה דיגיטלית. השבוע, בוועידת SXSW בלונדון, היא שיתפה בחשש הגדול ביותר שלה: לא הבינה המלאכותית כשלעצמה, אלא האופן שבו אנו פועלים כשהיא זמינה עבורנו תמיד. היכולת להתמודד עם בעיה מורכבת, לשאת מצבי אי-ודאות ולצלוח קשיים מבלי לפנות מיד לקבלת עזרה, אינה עניין של נוחות בלבד, אלא מיומנות קוגניטיבית המתפתחת אך ורק באמצעות תרגול. בכל פעם שאנו מעבירים את קבלת ההחלטות לצ'אטבוט, אנו מוותרים על חלק מהיכולת הזו. מארק מכנה את התופעה "אובדן השליטה בתפקודים הקוגניטיביים", ולדעתה, אנחנו כבר נמצאים בעיצומה.
השוד המתוחכם עם רכב אוטונומי של Waymo
גנב בסן פרנסיסקו גילה שמכונית אוטונומית היא כלי עזר מצוין לפשע. הוא החליט לפשוט על סטודיו ליוגה מקומי בשם Hot 8 Yoga, אך במקום להכין רכב מילוט מסורתי עם נהג שממתין עם מנוע פועל, הוא פשוט שלף את הטלפון הנייד שלו והזמין מונית אוטונומית של חברת Waymo. הרובוטקסי הגיע בדיוק בזמן, החשוד נכנס פנימה, נסע אל היעד, רוקן את חנות בגדי היוגה וחזר אל המכונית ללא הנהג.
כאשר חוקרי המשטרה נכנסו לתמונה, הם היו בטוחים שמדובר בתיק קל לפיצוח. הרי רכבי ה-Waymo הם למעשה מכונות מעקב משוכללות על גלגלים, העמוסות בחיישנים ומצלמות המתעדות כל זווית, אלא שהטכנולוגיה, שהייתה אמורה להפיל את השודד, הפכה למגן שלו. כשהמשטרה הצליחה להוציא צו חיפוש, התברר כי חלפו ארבעה חודשים מהאירוע, והצילומים מתוך תא הנוסעים כבר נמחקו לחלוטין. המצלמות החיצוניות דווקא קלטו את פניו, אך מנגנון הפרטיות האוטומטי של החברה טשטש אותן כדי להגן על פרטיות האנשים. אפילו פרטי החשבון ששימשו להזמנת הנסיעה התגלו כמבוי סתום, ככל הנראה בשל שימוש בזהות גנובה או בכרטיס אשראי פרוץ. השילוב המושלם בין פשע קלאסי, בירוקרטיה משטרתית איטית ומערכות להגנת הפרטיות, הותיר את החוקרים חסרי אונים, ואת הפורץ חופשי.
שוטר בריטי זייף ראיות עם AI
לראשונה בבריטניה, שוטר נחקר בחשד פלילי על שימוש בבינה מלאכותית כדי לייצר חומר ראייתי במספר תיקים, והוסר מתפקידי שטח עד לסיום החקירה. משטרת דרבישייר מסרה שמדובר בחשד לשיבוש הליכי משפט, וכי היא פועלת מול הפרקליטות בנוגע לתיקים שעלולים להיפגע. שמו של השוטר, תפקידו והמעשה המדויק לא נחשפו, ועדיין לא בוצעו מעצרים. המקרה מגיע אחרי שגורם בכיר במשטרה הבריטית כבר הורה לכוחות להפסיק להשתמש ב-AI לניסוח הצהרות לבית המשפט, מחשש שאינו אמין מספיק. וזו לא הפעם הראשונה שהטכנולוגיה מסתבכת עם המשטרה: באפריל נפתחו חקירות נגד מאות שוטרים בלונדון לאחר שכלי של חברת Palantir סרק את התנהגותם וחשף עבירות, ממעבר על נהלים ועד האשמות חמורות.
חיסון הקורונה שתוכנן ע"י AI
חיסון קורונה שתוכנן כולו על ידי בינה מלאכותית עבר לראשונה ניסוי בבני אדם ועמד בו, לא כמו החיסונים שאנחנו מכירים, שמכוונים לזן ספציפי. חיסון זה נבנה לתקוף את הקוד הגנטי שמשותף לכל קורונה וירוסים, כולל SARS, COVID-19, ווירוסים של עטלפים שעדיין לא הדביקו בני אדם. ה-AI ניתח אלפי מחרוזות גנטיות ומצא מבנים שאנשים לא ראו בעצמם. אם הניסויים הבאים יצליחו, אפשר יהיה להתחסן מפני הגרסה הבאה של קורונה עוד לפני שהיא תגיע אלינו.
הונאות צרכניות חדשות – ChatGPT שולח לאתרי נוכלים
רציתם לקנות תיק, שאלתם את
ChatGPT והוא הפנה אתכם לאתר שנראה לגמרי רשמי, אתם שילמתם והמוצר לא הגיע. לא מדובר בתקלה אלא בשיטת תקיפה שנקראת "הרעלת ה- AI". האקרים מפזרים תוכן מזויף ברשת כדי שמודלי הבינה המלאכותית ילמדו ממנו ויפנו קונים לאתרי נוכלות. ChatGPT לא מאמת קיום של אתרים, אלא רק מחזיר את מה שקרא ברשת. קונים נופלים קורבן למעשי מרמה לאחר שהם מניחים באופן שגוי כי חנויות מקוונות הן אמיתיות ולגיטימיות, רק משום שהן הומלצו על ידי כלי AI, אך בפועל הקישורים ש-AI סיפק מובילים לעיתים קרובות לאתרים מתחזים שנראים בדיוק כמו החנויות הרשמיות. הלקוחות משלמים עבור המוצר שנמצא "במבצע", אך המוצר לא מגיע. בנוסף, נוכלים משיגים בצורה זו את פרטי כרטיס האשראי והחשבון הבנקאי של הקורבנות.
להלן מספר טיפים לסימני אזהרה מפני אתרי AI מזויפים.
אל תסמכו בצורה עיוורת על קישורי קניות שקיבלתם מבינה מלאכותית ושימו לב לפרטים הבאים:
– כתובות URL חשודות הכוללות מילים נוספות כמו `deals` או `official`
– הנחות קיצוניות ומחירים נמוכים באופן לא הגיוני.
– דרישה לתשלום באמצעות העברה בנקאית בלבד.
– ודאו שבתחילת שורת הכתובת מופיע סמל של מנעול (פרוטוקול HTTPS), המעיד על תקשורת מוצפנת, למרות שהיום גם אתרי הונאה רבים מצליחים להשיג מנעול זה.
– השתמשו ב-PayPal שמציע הגנת צרכן וביטוח מפני הונאות.
הבוט שפתח לפורצים את הדלת
כדי להשתלט על חשבון אינסטגרם, האקרים לא ניסו לפצח סיסמה, אלא ביקשו מבוט ה-
AI של מטא לקשר את החשבון לכתובת מייל חדשה. הבוט שלח קוד אימות לאותו מייל, ביקש להקליד אותו בצ'אט, ואז הציג כפתור לאיפוס הסיסמה של החשבון המקורי. באחד הסרטונים האקר השתמש ב-VPN כדי לזייף את מיקומו ולעקוף את הגנות של מטא. כך, נפרצו חשבונות אינסטגרם. מטא מסרה שהבעיה תוקנה, אך לא ידוע כמה חשבונות נפגעו, וחלקם כבר הוצעו למכירה בטלגרם.
גל אלימות נגד ה-AI
גבר בן 20 מטקסס נעצר השנה באשמת ניסיון להצית את מטה של OpenAI ואת ביתו של סם אלטמן. לצד המצית וכד נפט מצאו השוטרים מניפסט אנטי AI. זה לא מקרה בודד. באפריל נעצר ברומא משפיען איטלקי ועוד אדם שביצעו מתקפה קטלנית על מסגד בסן דייגו. הם ציינו שהמניע הוא "AI slop". חבר מועצת עיר באינדיאנפוליס התעורר מיריות לעבר ביתו ומצא פתק: NO DATA CENTERS AI. מדובר בתופעה חדשה שקוראת בגלל הפחד מבינה מלאכותית כי אנשים מרגישים שמכונות גוזלות מהם את הזהות, את העבודה ואת האוטונומיה.
אוזמפיק עוצרת גם סרטן שד
מחקר שעקב אחר יותר מ-110,000 נשים מצא קשר מפתיע: נשים שנטלו תרופות ממשפחת ה-
GLP-1 – הקבוצה שאליה משתייכות אוזמפיק, Wegovy ו-Mounjaro, היו בסיכון נמוך בכ-30% לפתח סרטן שד. חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה השוו בין נשים בגילי 45 עד 80 שעברו בדיקות דימות שד, וגילו פער משמעותי זה בין אלו שנטלו את התרופה לבין אלו שלא. התרופות, שפותחו במקור לטיפול בסוכרת, מחקות הורמון טבעי המווסת את התיאבון ואת רמות הסוכר בדם, וככל הנראה משפיעות גם על מנגנונים הקשורים להתפתחות הגידולים. עם זאת, חשוב לסייג כי מדובר במחקר תצפיתי בלבד ולא בהוכחה חותכת, והחוקרים כבר מתכננים ניסוי קליני ייעודי בקרב נשים בקבוצות סיכון.
מיליוני סוכנים בלי שום פיקוח
מה יקרה כשמיליוני סוכני
AI יתחילו לפעול בו-זמנית ולתת הוראות זה לזה ברשת, לבצע משימות בשרשרת, כשאף אדם לא מפקח על כל שלב? זאת שאלה שמדאיגה את רוהין שאה, מנהל מחקר הבטיחות ב- Google DeepMind. רוהין מסביר שהסכנות הן בעצם גרסה מוגברת של מה שכבר קורה באינטרנט, כמו הונאות והזרקות הוראות זדוניות שהופכות סוכן לתוכנה שפועלת נגד בעליה. כדי להקדים את הרגע הזה, DeepMind חברה לשורת גופים, ביניהם הסוכנות הבריטית ARIA וקרן Schmidt Sciences, והקצתה 10 מיליון דולר למחקר אקדמי עצמאי. לדברי שאה, פשוט עדיין לא קיים תחום מחקר של בטיחות רב-סוכנים. הדרך היחידה להבין מה יקרה, אומרים החוקרים, היא להפעיל סימולציות אמיתיות: לשחרר סוכנים ל"ארגז חול" ולצפות כיצד הם מתנהגים יחד.
חידושים של Google
• Gemini Live Translate – מודל חדש של גוגל לתרגום קולי בזמן אמת ב-70+ שפות, ששומר על קצב וטון הדיבור המקורי
• Gemini-SQL2 – יכולת חדשה של גוגל שממירה שפה רגילה לשאילתות SQL שעובדות על נתונים אמיתיים
•
Gemini Spark – סוכן AI אישי שעובד ברקע 24/7 ומבצע משימות אוטומטיות כמו סיכום מיילים וניהול פגישות.
• NotebookLM קיבל שדרוג עם מודל Gemini 3.5 ויכולת ניתוח נתונים, כולל יצירת תרשימים, טבלאות אקסל ומצגות ישירות בצ'אט
חידושים של Anthropic
•
אנתרופיק חושפת שמעל 80% מהקוד שלה נכתב ע"י Claude – הסוכן מריץ ניסויים באופן עצמאי, מנתח תוצאות ומקצר תהליכים של ימים לדקות
• מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי פרסם מסמך מדיניות למחוקקים שטוען שמודלי AI הקרובים יהיו חזקים כל כך שיידרש פיקוח ממשלתי צמוד – בדומה לתעשיית התרופות והתעופה
חידושים של Microsoft
•
Copilot Cowork – סוכן AI עצמאי שמבצע משימות שלמות ברקע על פני כמה אפליקציות במקביל, זמין לכל משתמשי Microsoft 365